#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת_לשימוש_המאגר_המוכן_חפץ_חיים	איזה הרחקה למדנו מהפסוק &quot;מדבר שקר תרחק&quot;	"למדנו שאין לו לאדם להצטרף עם עד אחד הבא להעיד, אע&quot;פ שהוא לא יאמר כלום לפני הב&quot;ד, אלא כדי לגרום לבע&quot;ד להתיירא ולהודות לאמת, משום הפסוק מדבר שקר תרחק.
<div style=""text-align: center;""><span style=""font-size: 10pt; color: #ba372a;""><strong><span style=""font-family: 'arial black', sans-serif;"">התשובות לא עברו הגהה ואין לסמוך עליהן הלכה למעשה.<br>כל הזכויות שמורות. השאלות נתרמו לצורך שימוש בתוכנה בלבד.</span></strong></span></div>"	לשון הרע כלל א'-  ב'  שאלה א		
תת_לשימוש_המאגר_המוכן_חפץ_חיים	האם חייב לבזבז יותר מחומש ע&quot;מ שלא יכשל באיסור לשוה&quot;ר	"חייב לתת כל ממונו ולא להכשל בלשוה&quot;ר כדין כל הלאוין.
<div style=""text-align: center;""><span style=""font-size: 10pt; color: #ba372a;""><strong><span style=""font-family: 'arial black', sans-serif;"">התשובות לא עברו הגהה ואין לסמוך עליהן הלכה למעשה.<br>כל הזכויות שמורות. השאלות נתרמו לצורך שימוש בתוכנה בלבד.</span></strong></span></div>"	"לשון הרע כלל א&#x27;-  ב&#x27;  שאלה ב"		
תת_לשימוש_המאגר_המוכן_חפץ_חיים	"מה היא שיטת התוס&#x27; בענין הנ&quot;ל, לפי מה שפירש הבאמ&quot;ח דעתם "	"בתוס' מבואר, שמותר לראשון לספר הלשו""ה אם מספר לפני שלשה. וביאר הבאמ""ח שאין כונתם ללשוה""ר ברור דבזה אדרבא ככל שיגדלו השומעים יגדל איסורו. אלא ר""ל בדבר שאינו גנאי גמור דמשתמע בתרי אנפי, בזה אמרינן שבודאי כיון שאומרו בפני ג' ויודע שיבואו הדברים לאוזניו דחברך חברא א""ל, ע""כ ששומר עצמו לאומרו בצורה שלא ישתמע לגנאי.<br><div>ולפי התוס' הנ""ל נמצא שאין שום היתר לשומע או לאחר לספר הגנאי למי שנאמר עליו, דלא כרשב""ם.</div>
<div style=""text-align: center;""><span style=""font-size: 10pt; color: #ba372a;""><strong><span style=""font-family: 'arial black', sans-serif;"">התשובות לא עברו הגהה ואין לסמוך עליהן הלכה למעשה.<br>כל הזכויות שמורות. השאלות נתרמו לצורך שימוש בתוכנה בלבד.</span></strong></span></div>"	"לשון הרע כלל א&#x27;-  ב&#x27;  שאלה ה"		
תת_לשימוש_המאגר_המוכן_חפץ_חיים	מה היא שיטת הרמב&quot;ם בענין הנ&quot;ל	"דעת הרמב""ם, שאם עבר אדם וסיפר לשו""ה ודברי גנות גמור על חברו לפני שלשה אנשים, מותר לאחד מהשומעים לספר (אפילו שהוא גנות גמור) בדרך מקרה ובלבד שלא יתכוון להעביר הקול. (וי""א אפילו באקראי אסור ורק אם נתגלגל זה הענין בדרך אגב בתוך דיבורו, מותר אבל לא שיכוון לספר זה הענין לבד ע""כ בהגה""ה). והטעם משום דס""ל שמאחר וכבר נודע מהגנות לפני ג""א כבר נודע הדבר לכל דחברך וכו' אינו גורם שום נזק לנידון.<br>אמנם לגבי רכילות לא הותר, והיינו שאסור ללכת ולספר לבעל הדבר שפלוני סיפר עליך כך וכך.<br>נמצא דהמספר הראשון עבר. ולענין אם השומע מותר לקבל כתב הבאמ""ח דפשוט שאסור רק לחוש מותר.<br>ומצדד הבאמ""ח שגם הרמב""ם יודה להיתר של התוס' לגבי אבק לשוה""ר, היכא דמשתמע בתרי אנפי, דשרי באפי תלתא.
<div style=""text-align: center;""><span style=""font-size: 10pt; color: #ba372a;""><strong><span style=""font-family: 'arial black', sans-serif;"">התשובות לא עברו הגהה ואין לסמוך עליהן הלכה למעשה.<br>כל הזכויות שמורות. השאלות נתרמו לצורך שימוש בתוכנה בלבד.</span></strong></span></div>"	"לשון הרע כלל א&#x27;-  ב&#x27;  שאלה ו"		
תת_לשימוש_המאגר_המוכן_חפץ_חיים	מה היא שיטת רבינו יונה בענין הנ&quot;ל	"שיטת ר""י, פירש ענין דאפי תלתא באופן שע""פ דין אין איסור לשוה""ר, כגון בדברים שבין אדם לחברו ולא עשה תשובה שע""פ דין מותר לגנותו עבור זה ע""פ הפרטים המבוארים בכלל י'. אבל בדבר ששיך בו לשוה""ר משמע דס""ל ככל הפוסקים הנ""ל דאסור בכל גוני, אפילו על אמת ובפניו ואפי תלתא.
<div style=""text-align: center;""><span style=""font-size: 10pt; color: #ba372a;""><strong><span style=""font-family: 'arial black', sans-serif;"">התשובות לא עברו הגהה ואין לסמוך עליהן הלכה למעשה.<br>כל הזכויות שמורות. השאלות נתרמו לצורך שימוש בתוכנה בלבד.</span></strong></span></div>"	"לשון הרע כלל א&#x27;-  ב&#x27;  שאלה ז"		
תת_לשימוש_המאגר_המוכן_חפץ_חיים	מה היא שיטת רש&quot;י בענין הנ&quot;ל	"רש""י כתב, דהבעלים אמרו לפני שלשה, המגלה אינו נחשב מספר לשוה""ר שזה גילה דעתו שאינו חושש שיגלו כיון דסופו להתגלות דחברך וכו'.<br><div>ובאמ""ח הסתפק אם כונתו מ""ש הבעלים, היינו המספר שהביא הדיבה לפניהם דבכה""ג המגלה אח""כ אפילו לנידון עצמו, לא עשה איסור, והוא כפירוש הרשב""ם. או דר""ל הבעלים עצמם גילו ענינם, דכה""ג לפני אחד אסור הוא לספרו לאחרים שלא יגיע לו מזה היזק או הפסד, אבל כשסיפרו לשלשה גילה דעתו שאינו חושש שיתפרסם. אבל מענין רכילות אפשר דס""ל ככל הני פוסקים שאסרו.</div>
<div style=""text-align: center;""><span style=""font-size: 10pt; color: #ba372a;""><strong><span style=""font-family: 'arial black', sans-serif;"">התשובות לא עברו הגהה ואין לסמוך עליהן הלכה למעשה.<br>כל הזכויות שמורות. השאלות נתרמו לצורך שימוש בתוכנה בלבד.</span></strong></span></div>"	"לשון הרע כלל א&#x27;-  ב&#x27;  שאלה ח"		
תת_לשימוש_המאגר_המוכן_חפץ_חיים	כשיטת מי הח&quot;ח העתיק במקור חיים לדינא	"המקור לדין חיים סתם לדינא כשיטת התוס' וכפירושם בהיתר דאפי תלתא, משום שלא מצאנו מי שיחלוק עליהם בפירוש בדין שלהם. ואף הרמב""ם שפירש הדין באופן אחר מ""מ בדין היוצא מפירוש התוס' גם הרמב""ם יוכל להיות שמסכים לדבריהם. ופירוש הרמב""ם העתיקו במקור חיים בשם יש אומרים.
<div style=""text-align: center;""><span style=""font-size: 10pt; color: #ba372a;""><strong><span style=""font-family: 'arial black', sans-serif;"">התשובות לא עברו הגהה ואין לסמוך עליהן הלכה למעשה.<br>כל הזכויות שמורות. השאלות נתרמו לצורך שימוש בתוכנה בלבד.</span></strong></span></div>"	"לשון הרע כלל ג&#x27;   שאלה ט"		
תת_לשימוש_המאגר_המוכן_חפץ_חיים	האם מותר לעבור על איסור דרבנן משום חשש איבה	"אסור לעבור על איסור דרבנן אפילו במקום איבה (יו""ד קי""ב ט""ו).
<div style=""text-align: center;""><span style=""font-size: 10pt; color: #ba372a;""><strong><span style=""font-family: 'arial black', sans-serif;"">התשובות לא עברו הגהה ואין לסמוך עליהן הלכה למעשה.<br>כל הזכויות שמורות. השאלות נתרמו לצורך שימוש בתוכנה בלבד.</span></strong></span></div>"	לשון הרע כלל א'-  ב'  שאלה ג		
תת_לשימוש_המאגר_המוכן_חפץ_חיים	"כל מילתא דמתאמרא באפי תלתא לית בה משום לישנא בישא. מימרא דרבה בר""ה (ב""ב ל""ט.)<br><div>מה היא שיטת הרשב""ם</div>"	"לדעת הרשב&quot;ם, אדם שסיפר לשוה&quot;ר בפני שלשה, מותר אח&quot;כ ללכת ולספר לאותו פלוני ולומר לו כך וכך אמר עליך אותו פלוני. אבל הראשון שסיפר לפני ג&#x27; ודאי עבר על איסור רכילות.
<div style=""text-align: center;""><span style=""font-size: 10pt; color: #ba372a;""><strong><span style=""font-family: 'arial black', sans-serif;"">התשובות לא עברו הגהה ואין לסמוך עליהן הלכה למעשה.<br>כל הזכויות שמורות. השאלות נתרמו לצורך שימוש בתוכנה בלבד.</span></strong></span></div>"	"לשון הרע כלל א&#x27;-  ב&#x27;  שאלה ד"		
